<h1>ראבי"ה סימן תרנ"ג</h1>
<h2>דף כט:</h2>
יבש פסול, דבעינן הדר, וליכא. אי נמי כדמפרש בירושלמי [ה"א] על שם לא המתים יהללו יה [תהלים קט"ז]. ירושלמי [שם] יבש ציצתו מהו ומה בין זה לקטום זה הדור וזה אינו הדור. וגזול פסול אפילו ביום טוב שני, משום דהוי מצוה הבאה בעבירה. והני מילי גזול, אבל [ב]שאול ביום טוב ראשון לא נפיק, דכתיב לכם, אבל ביום טוב שני נפיק.
<h2>דף לא.</h2>
תנא יבש פסול ורבי יהודה מכשיר, ומסקנא דבין בלולב ובין באתרוג פליגי, והלכתא כרבנן. ובשעת הדחק מודו רבנן דכשר, דתניא ארבעת מינים שבלולב כשם שאין פוחתין מהם כך אין מוסיפין עליהם ואם לא מצא אתרוג לא יביא לא פריש ולא רימון ולא דבר אחר וכולם כמושים כשרים יבשים פסולין רבי יהודה אומר אף יבישין כשרין אמר רבי יהודה מעשה בבני כרכין שהיו מורישין לולביהן לבני בניהם אמרו לו אין שעת הדחק ראיה. והוא הדין באתרוג כמוש וחסר, כאשר פרשתי בחיבור זה בתשובה דכל מידי דפסול משום דליתיה הדר בשעת הדחק שרי לברוכי עליה, וכדתנן [ל"ד ע"ב] שיעור אתרוג רבי מאיר אומר כאגוז רבי יהודה אומר כביצה, וגרסינן עלה בירושלמי לא מצא כביצה כדי הוא רבי מאיר לסמוך עליו בשעת הדחק מביא כאגוז וכשר.
